חלומו של הפרפר
פילוסוף סיני מספר את הסיפור המסחרר הזה:
"אדם חולם בשנתו שהוא פרפר.
מרבה- רגליים
מרבה – רגלים אחד חי את חייו בשקט ובשלווה והיה מאושר
וחסר דאגות, עד שבא אליו קרפד ושאל אותו שאלה
מוזרה: "לפי איזה סדר אתה מניע את הרגלים שלך
בזמן שאתה צועד?"
מרבה – הרגלים היה מופתע ונבוך ולא ידע מה
להשיב לקרפד. הוא חזר למאורתו כדי להרהר שם
בשקט
ולמצוא את התשובה הטובה ביותר.
הוא חשב ולא מצא תשובה.
לבסוף, מרוב שהשקיע מחשבה בעניין, לא הצליח עוד להניע את רגליו!
וכך נשאר מרבה – הרגלים במאורה, תקוע ומבולבל,
עד
שגווע שם ברעב …. וכנראה מת
הסיפור לקוח מאגדה סינית עתיקה שגוזרת מהסיפור הזה תובנות לחיים: יש מצבים שחשוב
לשאול שאלות ולהתלבט, אבל יש מקרים ומצבים שעדיף להגיב מיד, מהר,
בטבעיות ובלי לחשוב יותר מדי.
הסיפור הזה מלמד שלפעמים להשקיע יותר מדי מחשבות על משהו טריוויאלי יכול להביא לתוצאה הפוכה, פשוט לשתק, ולהזיק במקום להועיל.
האם אתם מאלה שנוטים להרהר ולהשקיע מחשבות על כל דבר שאתם נתקלים בו?
גם אתם מרגישים שלפעמים זה מיותר?